גז"ד בעבירות של רצח וחבלה בכוונה מחמירה

ב"כ המאשימה מסכם לעונש

אני מבקש מבית המשפט לתקן את הכרעת הדין במסגרתה הורשע הנאשם ברצח ולהוסיף, על פי הודאתו, הרשעה בחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחו קהעונשין, כתוספת וזה בנוסף לעבירת הרצח. נבקש לטעון טיעון פתוח קצר.

ב"כ הנאשם: אני מסכים.

הכרעת דין (מתוקנת)

על יסוד המוסכם לעיל, ובהמשך להכרעת הדין שניתנה על ידנו מיום 20.7.09, בגדרה הרשענו את הנאשם בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) ו-(4) לחוק העונשין התשל"ז-1977, אנו מרשיעים אותו גם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק הנ"ל, זאת על יסוד העובדה מס' 8 לכתב האישום.

ניתן היום כ"ח באלול, תשס"ט (17 בספטמבר 2009) במעמד הצדדים.

ב"כ המאשימה:

הנאשם ירצה עונש של מאסר עולם על כך שנטל חיים וזו עובדה מנדטורית. מבקשים מבית המשפט להטיל עליו במצטבר עונש של 20 שנות מאסר על כך שהוא דקר בצורה קשה שהסבה נזק רפואי חמור לשוטר. זאת מתוך כוונה לחבול בו.

העובדה שהנאשם מרצה מאסר עולם אינה מכהה בכהוא זה את החומרה העצמאית שיש למעשה שהוא ביצע, כנגד השוטר, וכוונותיו החבלניות החלו כבר בשלב הראשון של האירוע, עת הוא פצע בצורה קשה איש מרות, ממניעים אידיאולוגיים.

אנו מבקשים מבית המשפט לא באופן סמלי אלא באופן מהותי לבטא שאט נפש מכל שלבי האירוע למוד לו לנאשם כפי מדתו, באם הוא בחר לנהל מאבק דרך פגיעה באנשי חוק, אנשים חפים מפשע מבלי לתת את הדעת ומבלי לרחם אני מבקש מבית המשפט הנכבד לא לנקוט במידת רחמים בנסיבות העניין ולהשית עליו את המקסימות, קרי מאסר עולם בצירוף 20 שנות מאסר מצטברות.

ב"כ הנאשם מסכם לעונש:

לטענתינו, ככל שתהא תוספת עונשית בגין העבירה הנוספת, היא צריכה להיות בחפיפה למאסר העולם שיושת על הנאשם בגין עבירת רצח וזאת מהסיבות הבאות:

ראשית, אין בסיס בטענות העובדתיות שהעלה ב"כ המאשימה בעניין המניע של הרצח וכן המניע של הפגיעה בשוטר. על הרצח אני לא צריך להכביר מילים, נסיבות ביצוע המעשה המכוער ככל שיהיה והראוי לגינוי ככל שיהיה והמצער ככל שיהיה של רצח אותו מנוח מדובר בסעיף מאוד מסוים של עבירת הרצח של ביצוע הרצח תוך כדי הימלטות מביצוע עבירה אחרת. עם כל הצער שבדבר זהו "רצח אקראי" שבוודאי הנאשם כאן לא התכוון במובן המהותי של המילה.

אשר לעבירה הנוספת  ונסיבות ביצועה שהיא השנויה במחלוקת כאן ובגינה מבקש חברי תוספת של 20 שנה במצטבר, המניע מאחורי ביצוע אותה עבירה נוספת הוא רצונו של נאשם זה להיעצר או לההרג או להפגע, וזאת בגלל שכלשונו: "היה מיואש והרגיש שהוא כושל ובגלל זה החליט לבצע את הפיגוע ועשה את מה שעשה באותו יום".